רכב פרטי בישראל נסע בשנת 2024 בממוצע כ־14,700 קילומטרים. נתון זה מתייחס לממוצע של כלל המכוניות הפרטיות בישראל ואינו מגדיר רף רשמי שמעליו רכב נחשב לבעל קילומטראז׳ גבוה.
המונח שבו משתמשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא נסועה, כלומר מספר הקילומטרים שכלי הרכב עבר בתקופה מסוימת.
נתוני הנסועה מבוססים על קריאות מד המרחק הנרשמות במבחני הרישוי השנתיים ומועברות ללמ״ס ממשרד התחבורה. הנתונים משמשים לחישוב סך הקילומטרים שעברו כלי הרכב ולחישוב הנסועה השנתית הממוצעת לרכב.
איך מחשבים את הנסועה השנתית של רכב?
כדי לחשב בקירוב כמה קילומטרים עבר רכב בכל שנה, מחלקים את מספר הקילומטרים הכולל במספר השנים שבהן הוא נמצא על הכביש.
לדוגמה, רכב בן חמש שעבר 80,000 קילומטרים נסע בממוצע כ־16,000 קילומטרים בשנה.
את התוצאה אפשר להשוות לממוצע הארצי של 14,700 קילומטרים. במקרה הזה, הנסועה השנתית של הרכב גבוהה בכ־1,300 קילומטרים מהממוצע הארצי.
ההשוואה מראה רק אם הרכב עבר יותר או פחות קילומטרים מהממוצע. היא אינה קובעת מה מצבו המכני ואינה מאפשרת לבדה לקבוע אם הקילומטראז׳ גבוה מדי.
מדוע הממוצע הארצי אינו מתאים לכל רכב?
נתוני הלמ״ס מראים שהנסועה אינה זהה בכל קבוצות כלי הרכב. היא משתנה בין היתר לפי גיל הרכב וסוג הבעלות.
בפרסומי הנסועה נמצא שכלי רכב חדשים נוסעים בממוצע יותר מכלי רכב ותיקים. ככל שגיל הרכב עולה, הנסועה השנתית הממוצעת שלו נוטה לרדת.
גם סוג הבעלות משפיע על הנתונים. כלי רכב בבעלות חברות החכר, חברות והשכרה נוסעים בממוצע יותר מכלי רכב בבעלות פרטית. לכן אין להשוות רכב פרטי לרכב ליסינג או לרכב חברה על בסיס אותו ממוצע בלבד.
הממוצע של 14,700 קילומטרים כולל יחד כלי רכב חדשים וישנים, כלי רכב בבעלות פרטית וכלי רכב בבעלות שאינה פרטית. לכן הוא משמש נתון השוואה כללי ולא אמת מידה מוחלטת לכל מכונית.
מה אפשר ללמוד מנתוני הקילומטראז׳?
נתוני הקילומטראז׳ מאפשרים לחשב את הנסועה השנתית של הרכב ולהשוות אותה לממוצע הארצי או לנתונים של קבוצת כלי רכב דומה.
לדוגמה:
רכב בן חמש שעבר 50,000 קילומטרים נסע בממוצע כ-10,000 קילומטרים בשנה, כלומר פחות מהממוצע הארצי.
רכב בן חמש שעבר 75,000 קילומטרים נסע בממוצע כ-15,000 קילומטרים בשנה, נתון הקרוב לממוצע הארצי.
רכב בן חמש שעבר 100,000 קילומטרים נסע בממוצע כ-20,000 קילומטרים בשנה, כלומר יותר מהממוצע הארצי.
בכל אחד מהמקרים אפשר לתאר את הנסועה כנמוכה מהממוצע, קרובה לממוצע או גבוהה מהממוצע. אין בנתוני הלמ״ס הגדרה רשמית הקובעת שמספר מסוים של קילומטרים הופך רכב ל״בעל קילומטראז׳ גבוה״.
הקילומטראז׳ מאפשר להבין אם הרכב נסע יותר או פחות מהממוצע, אך הוא אינו מספיק כדי לקבוע אם הרכב מתאים לרכישה. יועץ לרכישת רכב בוחן את הנתון יחד עם גיל הרכב, סוג הבעלות, היסטוריית הטיפולים, מצבו המכני והמחיר המבוקש.
בנזין, היברידי, פלאג+אין וחשמל
הלמ״ס מפרסמת נתונים על מספר כלי הרכב לפי סוג ההנעה.
בסוף שנת 2024 היו בישראל כ-3.6 מיליון כלי רכב פרטיים. מתוכם כ-2.88 מיליון הונעו בבנזין, כ-208 אלף בסולר, כ-413 אלף היו היברידיים וכ-155 אלף היו חשמליים.
בנתוני הלמ״ס ההגדרה ״היברידי״ כוללת כלי רכב היברידיים רגילים וכלי רכב היברידיים נטענים, המכונים פלאג־אין. רכב היברידי רגיל משלב מנוע בעירה פנימית עם מנוע חשמלי. רכב פלאג־אין כולל סוללה גדולה יותר שניתן לטעון ממקור חיצוני, והוא מסוגל לנסוע מרחק מסוים בהנעה חשמלית בלבד.
עם זאת, נתוני מצבת כלי הרכב לפי סוג הנעה אינם מספיקים כדי לקבוע מהו קילומטראז׳ גבוה ברכב בנזין, היברידי, פלאג־אין או חשמלי. כדי לבצע השוואה כזאת נדרש נתון נפרד של נסועה שנתית ממוצעת לכל סוג הנעה.
כל עוד אין נתון כזה בפרסום שעליו מבוסס המאמר, נכון להציג את מספר כלי הרכב מכל סוג, אך לא לקבוע שלכל סוג הנעה יש רף קילומטראז׳ אחר.
אז מה נחשב קילומטראז׳ גבוה?
לפי נתוני הלמ"ס, אפשר לקבוע רק אם הנסועה של רכב מסוים גבוהה או נמוכה ביחס לממוצע שנבחר להשוואה.
הממוצע הארצי לרכב פרטי בשנת 2024 היה כ-14,700 קילומטרים בשנה. רכב שעבר יותר מכך נסע מעל הממוצע הארצי, ורכב שעבר פחות מכך נסע מתחת לממוצע.
עם זאת, כדי לבצע השוואה מדויקת יותר, צריך להתחשב לפחות בגיל הרכב ובסוג הבעלות, משום שנתוני הלמ"ס מראים הבדלים ברורים בין הקבוצות.
לכן הניסוח המדויק אינו שרכב מסוים עבר "יותר מדי קילומטרים", אלא שהנסועה השנתית שלו גבוהה, נמוכה או קרובה לממוצע של קבוצת ההשוואה.
