הבהרה: המידע במאמר נועד להעשרה ולמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ, אבחון או הנחיה רפואית. בכל שאלה הנוגעת למצב רפואי, אבחון או טיפול יש לפנות לגורם טיפולי מוסמך.
רפואה פונקציונלית היא גישה רפואית שמנסה להבין לא רק מהו התסמין או מהי האבחנה, אלא גם אילו גורמים ותהליכים עשויים להיות קשורים להתפתחות הבעיה.
נקודת המוצא היא שמצב בריאותי מושפע לעיתים ממספר גורמים במקביל:
היסטוריה רפואית, תזונה, שינה, פעילות גופנית, מתח נפשי, תרופות, מחלות רקע, גורמי סיכון ולעיתים גם נטייה משפחתית.
לכן הגישה מבקשת לבחון את התמונה הרחבה ולא להתייחס לכל תלונה כאירוע מבודד.
אצל שני אנשים יכולה להופיע אותה אבחנה רפואית, אבל הדרך שהובילה אליה אינה בהכרח זהה.
מכאן נובע אחד העקרונות המרכזיים של הרפואה הפונקציונלית: ניסיון להבין מהם הגורמים הרלוונטיים לאדם מסוים ולבנות את ההתייחסות הטיפולית בהתאם.
מה עומד מאחורי הגישה?
ברפואה הקונבנציונלית אבחנה רפואית היא בדרך כלל נקודת מוצא מרכזית לטיפול.
אדם שסובל מלחץ דם גבוה, למשל, זקוק בראש ובראשונה להתייחסות שמטרתה להפחית את לחץ הדם ואת הסיכון לפגיעה בלב, בכלי הדם, בכליות ובמערכות נוספות.
רפואה פונקציונלית אינה מבטלת את האבחנה או את הצורך בטיפול רפואי.
היא מוסיפה שאלה נוספת: אילו גורמים עשויים היו לתרום להתפתחות המצב?
במקרה של לחץ דם גבוה ניתן לבדוק, בין היתר, משקל, הרגלי תזונה, פעילות גופנית, איכות השינה, עישון, צריכת אלכוהול, מתח נפשי, מחלות רקע, תרופות והיסטוריה משפחתית.
המטרה אינה למצוא בכל מחיר "גורם שורש" יחיד.
במצבים כרוניים רבים אין סיבה אחת, אלא שילוב של גורמים שפועלים יחד לאורך זמן.
רפואה פונקציונלית טבעית
המונח "רפואה פונקציונלית טבעית" אינו מגדיר תחום רפואי נפרד, אלא מתאר יישום של עקרונות הגישה תוך דגש על תזונה, שינה, פעילות גופנית, התמודדות עם מתח ואמצעים נוספים בתחום הרפואה המשלימה.
בהתאם להכשרתו וגישתו של המטפל, עשויים להשתלב גם כלי הערכה מתחומי הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, כגון אירידולוגיה, התבוננות בלשון ומישוש דופק ברפואה הסינית, וכן שיטות הערכה שמקורן במסורות רפואיות נוספות.
כלים אלה משמשים חלק מהמטפלים כחלק מההתרשמות הכוללת, אך אינם מחליפים אבחון רפואי מבוסס.
רפואה פונקציונלית קונבנציונלית
גם "רפואה פונקציונלית קונבנציונלית" אינה התמחות רפואית נפרדת.
הכוונה היא ליישום של הסתכלות פונקציונלית בתוך מסגרת רפואית, באמצעות היסטוריה רפואית, בדיקה קלינית ובדיקות מתאימות, ובמידת הצורך גם תרופות וטיפולים רפואיים מקובלים.
במסגרת זאת ההתייחסות לתזונה, לשינה ולאורח החיים משתלבת בבירור ובטיפול הרפואי ואינה באה במקומם.
כיום גישת הרפואה הפונקציונלית נמצאת גם בגופים הגדולים המספקים שירותי בריאות לציבור הישראלי והם מציגים גם התמחות בתחום זה וניתן לקבל שירותי רפואה פונקציונלית מכבי וכן רפואה פונקציונלית כללית.
איך מתבצע בירור ברפואה פונקציונלית?
הבירור מתחיל בדרך כלל באיסוף תמונה רחבה יותר של מצבו של האדם.
מעבר לתלונה שבגללה הוא פנה, נבחנים ההיסטוריה הרפואית, תרופות ותוספי תזונה, בדיקות קיימות, הרגלי חיים וגורמי סיכון אשר עשויים להיות קשורים למצב.
הדגש אינו על כמות המידע אלא על הקשרים ביניהם.
עייפות מתמשכת, לדוגמה, אינה אבחנה בפני עצמה.
היא יכולה להופיע במצבים רפואיים שונים, בעקבות הפרעות שינה, חסרים תזונתיים, תרופות או גורמים נוספים.
לכן הגישה מבקשת להבין מה רלוונטי במקרה המסוים לפני שמציעים טיפול.
במקרים המתאימים נעזרים בבדיקות רפואיות כדי לבדוק השערות שנוצרו במהלך הבירור.
עם זאת, עצם העובדה שניתן לבצע בדיקה אינה אומרת שהיא נחוצה.
בדיקה טובה צריכה לענות על שאלה רפואית מוגדרת ולהיות בעלת משמעות להמשך הטיפול.
למה בוחנים את הקשר בין מערכות הגוף?
אחד העקרונות המזוהים עם רפואה פונקציונלית הוא שמערכות הגוף אינן פועלות בנפרד.
מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, מערכת החיסון ומערכת העיכול נמצאות ביחסי גומלין מתמשכים. שינוי במערכת אחת עשוי להשפיע גם על תהליכים במערכות אחרות.
שינה לא מספקת לאורך זמן, לדוגמה, אינה משפיעה רק על תחושת העייפות. היא עשויה להשפיע גם על מנגנוני רעב ושובע, על חילוף החומרים ועל היכולת לשמור על פעילות גופנית סדירה.
מתח ממושך עשוי להשפיע במקביל על איכות השינה, על מערכת העיכול ועל התחושה הכללית.
הסתכלות כזאת אינה אומרת שכל תסמין קשור לכל מערכת בגוף.
המטרה היא לזהות קשרים שיש להם בסיס רפואי ורלוונטיות למקרה הנבדק.
מה עושים אחרי שמזהים גורמים אפשריים?
כאשר הבירור מזהה גורמים שניתן לשנות, תוכנית הטיפול עשויה להתייחס אליהם באופן ממוקד.
אצל אדם אחד הדגש יכול להיות על שיפור תזונתי, אצל אחר על שינה, פעילות גופנית או הפחתת עישון, ובמקרה אחר על תיקון חסר תזונתי אשר אובחן בבדיקה מתאימה.
השינוי אמור להתבסס על הבעיה שנמצאה ולא על תוכנית מגירה אחידה אשר ניתנת לכל מי שפונה לטיפול.
במקביל, אם נדרש טיפול תרופתי, מעקב רפואי או טיפול אחר, ההתייחסות לאורח החיים אינה אמורה להחליף אותם.
במצבים רבים היא יכולה להשתלב כחלק מתוכנית טיפול רחבה יותר.
האם רפואה פונקציונלית היא רפואה אלטרנטיבית?
לא באופן חד-משמעי.
רפואה פונקציונלית עושה שימוש בידע מתחומי הרפואה, התזונה ואורח החיים, ולעיתים גם בבדיקות רפואיות מקובלות.
לצד זאת, יש מטפלים המשלבים במסגרת הרפואה הפונקציונלית גם שיטות מתחום הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, כגון נטורופתיה, צמחי מרפא ודיקור סיני, בהתאם להכשרתם ולגישתם הטיפולית.
לכן לא ניתן להסיק מהמונח "רפואה פונקציונלית" לבדו אילו בדיקות וטיפולים יינתנו.
בפועל קיימים הבדלים בין אנשי מקצוע, וחשוב לבחון כל המלצה לפי מטרתה, וכמובן התאמה למצב ורמת הראיות התומכת בה.
במה היא שונה מהרפואה הקונבנציונלית?
קל להציג את ההבדל באופן פשטני כאילו הרפואה הקונבנציונלית מטפלת רק בתסמינים ואילו הרפואה הפונקציונלית מחפשת את הסיבה.
בפועל, זו אינה הבחנה מדויקת.
גם הרפואה הקונבנציונלית עוסקת בגורמי מחלה, במניעה, בתזונה, ופעילות גופנית ובשינוי גורמי סיכון.
ההבדל הוא בעיקר בדגש ובאופן ארגון המידע.
רפואה פונקציונלית שמה דגש רב על ניסיון לחבר בין מספר גורמים שעשויים לפעול במקביל ועל התאמת ההתייחסות לאדם המסוים.
הרפואה הקונבנציונלית פועלת במסגרת תחומי התמחות רפואיים, הנחיות קליניות, אבחון מבוסס ובדיקות וטיפולים שנבחנו במחקר.
בפועל, אין הכרח לראות בשתי הגישות מתחרות.
התייחסות רחבה לאורח החיים יכולה להשתלב בתוך אבחון ומעקב רפואי מסודר.
עד כמה הרפואה הפונקציונלית מבוססת מדעית?
כאן חשוב לעשות הבחנה.
חלק גדול מהנושאים שמקבלים מקום ברפואה פונקציונלית נתמך היטב במחקר הרפואי: פעילות גופנית, שינה מספקת, תזונה מתאימה, הפסקת עישון, שמירה על משקל תקין וטיפול בגורמי סיכון.
העקרונות האלה אינם ייחודיים לרפואה פונקציונלית.
הם חלק חשוב גם מהרפואה המונעת וחלק מהטיפול המקובל במחלות רבות.
לעומת זאת, תחת הכותרת "רפואה פונקציונלית" מוצעות לעיתים גם בדיקות, פרשנויות וטיפולים שהראיות לגביהם מוגבלות או שאינם מקובלים ברפואה מבוססת ראיות.
לכן השאלה החשובה אינה רק אם טיפול מוגדר "פונקציונלי", אלא מה בדיוק עומד מאחוריו.
איך בוחנים המלצה הניתנת במסגרת רפואה פונקציונלית?
כאשר מוצעת בדיקה, כדאי להבין מה היא אמורה לגלות, האם קיימת הוכחה שהיא אכן מודדת את מה שמיוחס לה והאם התוצאה צפויה לשנות את דרך הטיפול.
אותו עיקרון נכון גם לגבי תוספי תזונה, שינויים בתפריט וטיפולים אחרים.
חשוב לדעת מהי מטרת הטיפול, מה ידוע על יעילותו, אילו סיכונים או מגבלות קיימים והאם הוא מתאים למצב הרפואי המסוים.
רפואה פונקציונלית יכולה להציע דרך רחבה לבחון מצבים רפואיים, במיוחד כאשר אורח החיים וגורמי סיכון שונים עשויים להיות חלק מהתמונה.
הערך שלה אינו בעצם השימוש במונח "פונקציונלי", אלא ביכולת לבצע בירור הגיוני, לזהות גורמים שניתן להשפיע עליהם ובהתאם לבחור התערבויות מתאימות לאדם ומבוססות ככל האפשר על ראיות.
זה גם הגבול החשוב של הגישה: הסתכלות רחבה יכולה להוסיף להבנת המצב, אבל היא אינה מחליפה אבחנה רפואית ואינה הופכת בדיקה או טיפול למבוססים רק משום שהם מוצגים כחלק מרפואה פונקציונלית.
לקריאה נוספת
הבהרה: המידע במאמר נועד להעשרה ולמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ, אבחון או הנחיה רפואית. בכל שאלה הנוגעת למצב רפואי, אבחון או טיפול יש לפנות לגורם טיפולי מוסמך.